,נעים מאוד
.שמי ישי כצמן, אני מאמן רב תחומי להורים, ילדים ונוער
.ההתמחות העיקרית שלי היא התגברות על קשיים חברתיים וחיזוק הבטחון העצמי
,NLP מאמן אישי(מנטלי), מאמן כושר, מנחה ומרצה להעצמת ילדים ונוער, בעל תואר מאסטר
:בעל הכשרות ולימודים בתחומים הבאים
.בהתמחות בעבודה עם ילדים ונוער, דמיון מודרך, אימון אישי ,דיבייט, .כושר גופני ועולם הפסיכולוגיה והרוח NLP
מי אני ולמה אני עושה את מה שאני עושה?
פעם הייתי הילד הזה.
זה שישב לבד, הרגיש, שהציקו לו, ירדו עליו,
שהלך הביתה בתחושת ריק, עם לב שמתכווץ מכל מילה.
זה שנבחר אחרון לכדורגל, אם בכלל.
שספג ביקורת מכל כיוון – בבית, בחברה, ובעיקר מתוך עצמו.
שכבר בגיל צעיר למד לשתוק, להתכווץ, להיעלם כדי לא להיפגע.
אבל בחטיבה – זה כבר היה מעבר לשתיקה.
יושב בכיתה עם גוש בגרון, שקט, לא מצליח להוציא מילה.
לא כי לא היה לי מה להגיד – אלא כי הפחד מהביקורת, מהלעג, מהשפלה – פשוט סגר לי את הפה.
עד כדי כך, שלא העזתי להרים אצבע – אפילו לא לשירותים.
כי ברגע שכולם יסתכלו – אני פשוט אקרוס מבפנים.
בתיכון אמרתי לעצמי "אני לא מוכן לחטוף יותר מכות."
גיליתי את חדר הכושר, התמדתי באימונים – ועליתי יותר מ־20 קילו של שריר.
ניסיתי לבנות דמות חדשה: קשוחה, בטוחה, לא מתפשרת.
התחבאתי מאחורי השרירים, ההומור, הבגדים "החזקים".
ובימים רבים – פשוט ניסיתי לשכוח את עצמי עם אלכוהול.
אבל עמוק בפנים? רק רציתי שיראו אותי. באמת.
ובמשך יותר מדי שנים – הרגשתי שקוף. דחוי.
כמו מישהו שפשוט לא שייך לעולם הזה.
ואז הגיע הצבא – והגוף כבר התחיל לצרוח.
כאבים פסיכוסומטיים, חרדות, דיכאון.
ובנקודת שפל עמוקה – הרגשתי שיש לי שתי ברירות:
לכבות לגמרי – או לבחור לגלות את מי שאני באמת.
וזה הרגע שבו התחלתי לשמוע את הלחש הזה מבפנים.
לחש שקט שאמר לי:
"יש לך בחירה. תמיד הייתה. אתה יכול לצאת מהכלא הדמיוני הזה – אתה יכול להיות הגיבור של הסיפור שלך."
מאותו רגע – יצאתי למסע.
לא של הישרדות – של גילוי.
מסע שבו למדתי להפסיק להאמין למוח הקטן, השורד –
ולהתחיל להקשיב לקול העמוק, הבטוח, השלם יותר.
לכוח הפנימי שלי. לגיבור שבפנים.
המסע הזה לא היה רק שלי.
למדתי מהטובים ביותר: מאמנים, מטפלים, מורים לחיים.
התחלתי לאסוף כלים, לשלב שיטות, להבין מה באמת עובד –
ומתוך הכאב, ההבנה והניסיון – נולדה שיטת "הגיבור שבפנים".
היום, אני שם בשביל הילדים והנוער –
המרצים. הביישנים. הרגישים.
אלה שמרגישים לא שייכים.
שסופגים הכל ושוברים את עצמם מבפנים.
אני לא משנה אותם – אני נותן להם כלים כדי להתרחב, לגדול, ולהביא את מי שהם לידי ביטוי.
לעזור להם להרגיש שיש בתוכם מקום לעוד.
לעוד ביטוי, לעוד ביטחון, לעוד נוכחות.
לתת להם שקט, מרחב והכוונה –
כדי שהם יוכלו להעצים את עצמם מבפנים החוצה.
לא לשים מסכה – להוריד אותה.
לא לפחד מהרגישות – להפוך אותה לעוצמה.
ולזכור – שיש בתוכם מישהו שאפשר לסמוך עליו.
שהם לא צריכים להילחם כדי להיות אהובים –
הם רק צריכים מרחב לגדול בו.
אני מאמין –
שאופי זה לא גורל.
שלכל ילד יש בתוכו את היכולת לפרוץ –
כל עוד יש מישהו שרואה אותו באמת,
ונותן לו את הכלים לבנות את עצמו מבפנים.
ושאנחנו לא כאן רק כדי לשרוד –
אלא כדי לזרוח מבפנים החוצה.
כי מה שחשוב זה לא מה קרה לך –
אלא מה אתה בוחר לעשות עם זה.
אלא מה אתה בוחר לעשות עם זה.
היום אני הבעלים והמנהל של מרכז ישי כצמן- הכשרה לחיים לילדים ונוער.
.המרכז שלנו מלווה הורים, ילדים ונוער במסגרת ליווי ואימון אישי, הרצאות, סדנאות בבתי ספר וארגונים שונים בתחומים מגוונים ומעשירים.
